מה עושה איקיולייזר? איך מכווונים אותו? סוגים שונים של אקולייזרים ושיטות שונות לכיוון. 

ניתן לחלק את האקיולייזרים השונים לשני סוגים עיקריים – גראפי ופארמטרי. להם תפקידים שונים, מיקום אחר בתרשים הזרימה של הסאונד ודרכים שונות לכיוון שלהם. כיוון האיקיו הגראפי אמור לטפל בבעיות אקוסטיות בחלל מסוים בעוד הפארמטרי, מעבר לטיפול בבעיות, יכול לשמש ככלי להשגת סאונד מסוים, לפי הצורך.

   אקיולייזר גראפי – באיקיו גראפי קלאסי 31 תחומי תדרים. את עוצמתם ניתן להגביר או להנחית. בדרך כלל, באיקיו אנלוגי,   מקובל להנחית תדרים מקו האפס ופחות להגביר מעליו. 31 התדרים אמורים לכסות את כל תחום התדרים הנשמע לאדם מ-20 הרץ עד  20,000 הרץ, כעשר אוקטבות המחולקות כל אחת לשלוש, מכאן הגדרתו – איקיולייזר 1/3  אוקטבה. לדוגמא באוקטבה שבין הצליל לה  440 הרץ  לצליל - לה  880  הרץ  - שלושה תחומי תדרים, סליידרים ,  500הרץ-  630הרץ ו- 800הרץ. מלבד התדר המרכזי המצויין במספר שמעל הסליידר,  גם התדרים הסמוכים לו מושפעים מהפעולה כך שהנחתה שלו יוצרת מין משולש שהקודקוד שלו הוא התדר הרשום אך מנחיתה גם את התדרים הסמוכים לו בהתאמה לפי המרחק שלהם מקודקוד המשולש.  

כיוון אקיולייזר גראפי – כיוון האיקיו הגראפי אינו נתון ל"פרשנויות שונות " והוא תהליך דיי "מדעי" של כיול מערכת הסאונד והתאמתה לחלל המסויים. בשנות ה 70 וה 80 היו נמכרות מערכות סטריאו עם איקיו גראפי כחלק נפרד מהמגבר, לא תמיד הבינו הקונים את התפקיד האמיתי של האיקיו, והשתמשו בו כאמצעי לשינוי הסאונד לפי הטעם האישי, גם זה נחמד, אך לא תפקידו המוגדר של המכשיר, שהוא בעצם – כיוון חד פעמי לפי תנאי האקוסטיקה שבחדר. למעשה גם היום רבים המקרים בהם מותקנת מערכת הגברה ללא אקולייזר. השאיפה בתהליך הכיוון היא להגיע למצב בו היענות התדרים שווה לכל רוחב הספקטרום . ניתן לומר שבכל מקרה בו מתקינים מערכת סאונד בכל מקום ובכל חלל, נדרש אקולייזר גראפי. 

 אלו בעיות פותר האיקיו הגראפי -  לכל מבנה, חלל, חדר, אולם ואפילו שטח פתוח, תכונות אקוסטיות שונות המושפעות ממבנה החלל ומהחומרים שבו . ניתן אולי לסייג את הכלל הזה רק למקרים קיצוניים שקיימים אולי רק בתאורייה ולא ממש בעולם הפיזי. מרחק מסוים בין שני קירות מקבילים יוצר, בשל תכונות התנועה של גלי הקול, באורכי גל שונים, היענות שונה של תדרים, ההחזרים של גלי הקול לאחר הפגיעה בקיר , יוצרים העצמה של תדרים מסויימים וביטול של אחרים, קירות מקבילים ומרחק קבוע בין הרצפה לתקרה יוצרים בעיות של "תדרים עומדים" אך למעשה גם בחלל בו אין משטחים מקבילים קיימים עיוותים. בנוסף לבעיות החלל יש גם בעיות אקוסטיות וטכניות במכשירים שמפיקים את הסאונד, ברמקולים ובמגברים. מעצם טבעו של מבנה הרמקול, הוא אינו יכול להוציא צלילים החפים מכל עיוות, בוודאי לא מכל כיוון, מכל מיקום ובכל עוצמה... גם חומרים שונים יוצרים החזרים לא רצויים – לדוגמא - חדר עם  חלונות זכוכית גדולים עלול לייצר החזרים  לא "נעימים" בתחום הhigh MID. האיקיו אמור לפתור בעיות אלה ולטפל בתדרים הבעייתיים. כיוון טוב של האי.קיו הגראפי הוא הבסיס לכל הפעלה של מערכת סאונד. ויכול לשדרג את איכות הסאונד גם בחללים הבעייתיים ביותר.

 ארבע שיטות לכיוון איקיולייזר גראפי. 

1 . הקול האנושי – יש בדיחה ישנה על סאונדמנים שבבית ספר היו בכיתה – ה' אחת. המלה "אחת" אמורה לייצג את כל התדרים – א' נמוכים, ח' – מיד , ות' גבוהים. הצליל שאדם מכיר הכי טוב הוא הקול שלו – השיטה פועלת כך: לוקחים מיקרופון טוב שמכירים את הסאונד שלו ומדברים אליו, ולפי מה שיוצא מהרמקולים מנחיתים תדרים עד שהקול נשמע "טבעי" ו"נכון" כפי שמכירים אותו. לסאונדמנים יש שיטות להפקת צלילים מוזרים המייצגים תדרים מסויימים מאד – לשיטה זו צריך אוזן טובה, הרבה נסיון והכרה של תדרים ספציפיים לפי גובה הצליל. זו שיטה יעילה בעיקר בכיוון מוניטורים ופיתרון בעיות סאונד על הבמה. 

 2 . שיר מוכר – במצבים בהם עיקר התפקיד של מערכת הסאונד הוא השמעת מוזיקה זו שיטה מהירה שלא מצריכה הרבה התעסקות . הרעיון הוא להשמיע מוסיקה שמכירים טוב ויודעים איך היא נשמעת בתנאים האופטימאליים. בעבר היה DARK SIDE OF THE MOON    תקליט שבעזרתו כיילו מערכות סאונד. רעיון טוב הוא להשמיע את המוסיקה אותה ישמעו בהופעה או במסיבה או בכל סיטואציה אחרת – לדוגמא אם מדובר במסיבה עם מוסיקה אלקטרונית משמיעים קטעים המייצגים את הסט ומכוונים. רצוי לנסות כמה סוגי מוזיקה ולזכור שהסאונד צריך להיות "נכון" ולא בהכרח  "יפה", עד כמה שניתן.   

3 . פידבקים – שיטה מעולה לפתרון בעיות סאונד בהצגות עם קונדונסורים על הבמה ובמופעים שבחללים בעייתיים. אך גם דרך לאבחנה מדוייקת ולאיתור התדרים הבעייתיים. צריך קונדנסור איכותי או מיקרופון מיוחד למדידה למטרות אלה, ניתן גם להשתמש בכמה מיקרופונים שונים במקומות שונים בחלל. מגבירים את הווליום עד גבול הפידבק ומנחיתים תדרים לפי הצורך. בדרך כלל בעזרת השיטה ניתן לזהות ביעילות את התדרים העומדים ואם מדובר בהצגה עם קונדונסורים על הבמה, מקהלה או תזמורת וכו, זו שיטה טובה לפתרון בעיות ולהשגת מקסימום ווליום לפני היווצרות פידבקים. צריך להיזהר מהנחתת יתר של תדרים ולזהות הרמוניות שגורמות לפידבק ובחירת ההנחתה היעילה ביותר תוך השתדלות למינימום פגיעה בסאונד הכללי. 

4, השיטה הדיגיטלית – זו בעצם המדוייקת מכולן ואם יש אפשרות לבצע אותה עדיף. קיימים מיקרופונים מיוחדים לכיול מערכות, ותוכנות היודעות ליצר סיגנל בו נשמעים כל התדרים ולנתח את גלי הקול המגיעים מהרמקולים. התוכנה משדרת רעש ורוד, מגבירה ומנחיתה תדרים ברמות ווליום שונות ובוחנת את התנהגות הסאונד בחלל, לאחר מכן התוכנה קובעת את האי קיו. כיוון אי קיו דיגטלי ניתן ליישם בעזרת מחשב או עי מכשיר יעודי ל"ניהול רמקולים" - פרוססור  PROCESOR . ברסיברים ומערכות סראונד וקולנוע בייתי יש תוכנות מובנות שפותחו עי החברות השונות - DENON YAMAHA ONKYO PIONEER SONY ודומיהן, בעזרת מיקרופון ייחודי ותהליך של השמעת סיגנל וניתוח של ההחזרים, מתבצע כיול המערכת.  השיטה אמורה להיות הטובה מכולן אם כי יש כמה סייגים לכיוון בשיטה הדיגיטלית – אחד הוא מיקום מיקרופון המדידה שמטבע הדברים גורם לתוצאות שונות במיקומים שונים. השני קשור לעוצמות הווליום – התוכנה מודדת עוצמת ווליום נתונה בעוד הרמקולים והאלמנטים השונים במערכת לא מתנהגים באופן זהה כשעוצמות הסאונד משתנות. השיטה הדיגיטלית מאד יעילה ומהירה. לרוב האלגוריטם המובנה שבתוכנה עושה החלטות טובות, אך תמיד טוב לעשות תיקונים ידניים והתאמות לפי הצורך ולהתאים את המערכת לתנאים משתנים. 

הערות

 *ביישום כל שיטות הכיוון יש להתחשב בכך ששינויים בחלל מצריכים תיקונים בכוון האיקיו המקורי – לדוגמא –כיוון שנעשה בזמן שהמקום ריק, ללא קהל, דורש עוד כמה נגיעות לאחר שנכנס הקהל, אנשים סופגים את גלי הקול ולמעשה עוזרים בפתרון בעיות אקוסטיות של החלל, עם זאת, בשל ספיגת האנרגיה של גלי הקול, נדרש יותר ווליום ותיקונים שונים לאחר הכיוון המקורי. 

   * לכל מכשיר איקיו כפתור BYPASS   המאפשר השוואה בין מצב בו האיקיו פועל למצב בו הסיגנל לא מושפע מהאיקיו. בכל שיטות הכיוון מומלץ לחזור מדי פעם לנקודת ההתחלה ולהשוות. לפעמים יש נטיה להיסחף יותר מדי בטיפול בבעיות הסאונד, ולאבד אלמנטים חשובים מהסאונד המקורי. 

 *באיקיו גראפי מצויים לעיתים עוד כפתורים העוזרים לדייק את הפעולות או להוריד קבוצה של תדרים בקצות הסקאלה – למשל כפתור – HIGHPASS FILTER  שלפעמים מאד יעיל בנטרול כל התדרים מתחת 30 הרץ לדוגמא, במצבים בהם תדרים אלה פחות חשובים ועלולים ליצור בעיות. 

 האיקוליזר הפארמטרי 

 תפקידו שונה מזה של הגראפי, בדרך כלל מיושם על ערוץ אחד מתוך כל המיקס הכללי והוא אחראי על פתרון בעיות בסיגנל הספציפי ועל עיצוב הסאונד שלו . קיימים סוגים רבים של איקיו פארמטרי, על ערוצים בקונסולות וכמכשירים עצמאיים. ועם כניסת הפלאגאינים הדיגיטליים נוספו  עוד הרבה פונקציות שלא היו במכשירים האנלוגיים המאפשרים דיוק רב יותר. בגדול טיפול בתחום תדרים מסויים מתבצע בעזרת שלושה פארמטרים עיקריים .

 1. כפתור הבורר את התדר בו רוצים לטפל, הנמדד בהרץ. 

2. העצמה או הנחתה של אותו התדר הנמדדת ב db .  

3 . גודל ה"פעמון", או טווח תחום התדרים הנמדד בdb per octave  . 

פעולותיו של האיקיו הפארמטרי – ניתן, כהגדרה פשטנית, לחלק את תפקידיו של האיקיו הפרמטרי לארבעה. כמו בכל תחום בעולם הסאונד נדרשת הכרה עמוקה של יכולות המכשיר ונסיון בעבודה איתו. בדרך כלל למהנדסי סאונד מעט מאד מכשירים (או פלאגאינים) שונים בהם הם משתמשים ואיתם הם רגילים לעבוד, לפעמים מהתקופה האנלוגית. ואותם מיישמים על כל הערוצים. ארבעת השימושים הם-  

1. פתרון בעיות – חשוב לציין שתמיד יותר טוב לפתור בעיות בשלב הפקת הסאונד  - לדוגמא – הצבת מיקרופון נכונה עדיפה מנסיון לפתור בעיות של הקלטה לא טובה בעזרת האיקיו.   טכנאי ההקלטות אל שמידט (Al Schmitt) היה עושה מיקס לתזמורת של פראנק סינטרה ללא  שימוש באקולייזרים, רק עי הצבת מיקרופונים נכונה וידיעה שהתזמורת כבר נשמעת טוב בזכות התזמור, החלל שבו הוקלטה ומיקום הנגנים.  בעיה מרכזית בה צריך לטפל היא התדרים הנמוכים – למעשה לכל כלי נגינה למעט אחדים, יש גבול תחתון של תדרים אשר מתחת להם קיימים צלילים או רעשים שאינם רצויים במיקס הכללי. עוד בעיה לדוגמא היא צלילים "כואבים" hurshness  בתדרי היי מיד אותם צריך להנחית. בעיות נוספות נובעות מתכונות החדר בו בוצעה ההקלטה או מתכונות המיקרופון וכדומה.. 

 2. סיגניפיקציה – במיקס הכללי לפעמים כמה כלים מנגנים באותו רג'יסטר, או אותה אוקטבה או תחום תדרים. בעזרת האיקיו ניתן לתת לכל סיגנל "אופי" משלו כך שישמע במיקס הכללי ולא יתחרה עם אלה שנשמעים איתו  באותו זמן. עוד דוגמא היא הטיפול בבס ובבייס-דראם, מעבר לטיפול בתדרים הנמוכים, המרכזיים שלהם (Fundamentals) לפעמים נדרשת הגברה שלהם בתדרים גבוהים יותר כדי לאפיין אותם ולהבליט אותם במיקס הכללי. בפעולת הסיגניפיקציה נהוג גם להגביר תדרים בעוד במקרה של פעולות האחרות לרוב מנחיתים תדרים. 

3. טעם אישי, מניפולציות וקונספט – מעבר לפתרון בעיות, וטיפול בסיגנל ביחס למיקס הכללי, מאפשר האיקיו הפרמטרי אין סוף שינויים בסאונד ואפקטים כיד הדמיון הטובה. כשמדובר בכלי אקוסטי ובמיקס ריאליסטי יש "נכון" ו"לא נכון" אך בסינטיסייזרים, גיטרות חשמליות, אפקטים ואפילו שירה (בז'אנרים מסויימים) האיקיו יכול לשנות את הסאונד ללא חוקים וגבולות. לדוגמא יצירת דימוי של קול "רדיו" או "קול טלפון" מתבצעת בעזרת האיקיו. 

4 , איקיו על המיקס הכללי – בשלב המאסטרינג, המיקס בהופעות, על גרופים (קבוצות של כלי נגינה או זמרים וכו..) , על אפקטים כלליים כו'.. משמש האיקיו הפארמטרי לביצוע פעולות גלובאליות. היכולת לכיוון מדויק של התדר וגודל הפעמון מאפשר פעולות יותר "כירורגיות" שהאיקיו הגראפי אינו מסוגל לבצע באותה יעילות.  

סוגים שונים של אקולייזרים – על אף שאיקיו מבצע פעולה לא מורכבת מדי, של הגברת והנחתת תדרים, קיים הבדל בתנהגותם של מכשירים שונים בעיקר כשמדובר במכשירים אנלוגיים ובחיקויים הדיגיטליים שלהם – כל איקיו והאופי שלו. מעבר לגראפי והפארמטרי קיימים עוד סוגים רבים והכלאות שונות של סוגים שונים וקשה לסקור את כולם. החוכמה היא לבחור את המכשיר הנכון ולדעת איך לעבוד איתו ולזכור שלא לעשות יותר מדי מניפולציות לסאונד אלא לפי הצורך. 

זו הייתה סקירה קצרה על איקולייזרים שבוודאי לא מקיפה את כל התחום – להערות ורעיונות – אפשר לפנות אלי כאן או ב- 0505771118 צ'רלי הגברה. תודה.